בר אילן גאה להשפיע

אוניברסיטת בר-אילן
גאה להשפיע על המחר, היום.

הטכנולוגיה שתעזור

לעיוורים לראות

רשתית מלאכותית שפותחה באוניברסיטת בר-אילן
מאפשרת לאנשים שאיבדו את ראייתם כתוצאה מניוון
מָקוּלָרי תלוי גיל או ממחלות אחרות, לשוב ולראות
בעזרת שבב המושתל מתחת לרשתית הפגועה וקולט
במקומה את התמונות.

 

עוד טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת בר-אילן עושה
שימוש בשתל רשתית חדשני המורכב מאלקטרודות
ובנוירונים המיוצרים מתאי גזע. במחקר עוברים תאי
הגזע תהליך התמיינות לנוירונים מסוג פוטורצפטורים,
אשר מחוברים באמצעים מיוחדים לאלטקרודות זעירות.

הפקת

דלק מאצות

פרויקטים רבים שפותחו במעבדות בבר-אילן זכו
במענקים בינלאומיים ובפרסים יוקרתיים. האחרון
שבהם הוא פרס ראש הממשלה לחדשנות עולמית
בתחום תחליפי נפט לתחבורה. הפרס הוענק לפרופ’
דורון אורבך מהמחלקה לכימיה והמכון לננוטכנולוגיה
וחומרים מתקדמים, והוא הישראלי הראשון שזכה בו.

מחקרי האנרגיה באוניברסיטה מתמקדים בין היתר
בפיתוח סוללות מתקדמות לכלי רכב חשמליים,
בפיתוח תאי דלק, בביו-דיזל ובייצור דלק מאצות, וכן
בפיתוח שיטות יעילות להפקת מימן לתאי דלק
מתמיסות מימיות פשוטות ואגירת אנרגיה מתחדשת
(שמש ורוח) בהיקפים גדולים. מחקרים אלה הובילו
לפיתוח טכנולוגיות חדשניות לצבירה ולהמרה של
אנרגיה, העתידות לשפר את חיי האנושות.

מאיץ חלקיקים

המתקדם מסוגו בישראל

משפר את יכולות המחקר

במרכז לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-
אילן – מהמרכזים המתקדמים בישראל –
פועל מאיץ החלקיקים יחיד מסוגו בארץ,
המאפשר ביצוע סימולציות ואנליזות
מתוחכמות של חומרים שונים במהירות
וביעילות, ברמת דיוק ננומטרי (ננומטר
אחד הוא 1 חלקי מיליון של מ”מ), ומבלי
לפגוע בחומר הנבדק. מערכת המאיץ
החדשנית משמשת חוקרים ומפתחים
בתחומים מגוונים באקדמיה ובתעשייה.

טיפול בפוסט

טראומה ב- VR

אחת מדרכי הטיפול בנפגעי פוסט טראומה תומכת בשחזור
המאורעות הטראומטיים ובהתמודדות עמם בסביבה בטוחה.
טיפול מסוג זה העושה שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה,
מיושם במעבדתה של פרופ’ שרה פרידמן מבית הספר לעבודה
סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן.


פרופ’ פרידמן החלה לבדוק בישראל את יעילותו של הטיפול
שנוסה בארצות הברית כבר לפני שנים, עם וטרנים שנפגעו
בווייטנאם, עיראק ואזורי מלחמה אחרים. טכנולוגיית המציאות
המדומה מאפשרת למטופל להיחשף פעם אחר פעם לאירוע
הטראומטי וכך לעבור טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שמיושם
כבר שנים רבות, אך כעת גם בשילוב עזרים טכנולוגיים.

חיישנים לבישים

מדידים

בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן
מפתחים שני יישומים: הראשון הוא בגד חכם
שמשלב סנסורים אופטיים ובודק במקביל מספר
פרמטרים ביו־רפואיים כדי לנטר את מצבו
הבריאותי של החולה. כמו כן הוא מפתח סנסור
שמוצב בחדר ומנטר בצורה מתמשכת פרמטרים
ביו־רפואיים שונים, בהם קצב ופעימות הלב,
קצב וצליל הנשימות, זרימת הדם, המטולוגיה
ועוד. הסנסורים הביתיים שמבצעים ניטור של
המצב הרפואי אמורים להקטין את
האינטראקציה בין חולה לרופא.

תרפיה

במוזיקה

בכוחה של המוזיקה להשרות אווירה חיובית ולתרום
לשכנות טובה בין פרטים וגם בין קבוצות. תוכנית
חדשנית של המגמה לתרפיה במוזיקה במחלקה
למוזיקה בבר-אילן מכשירה מטפלים להנחות
באמצעות דיאלוג מוזיקלי’ קבוצות המצויות
בקונפליקט. זוהי תוכנית ייחודית ופורצת דרך,
המשלבת מוזיקה עם כלים מעולם הטיפול, לבניית גשר
וחיבור בין קבוצות המצויות בקונפליקט.

מרכז בר-אילן לערים חכמות –

חממה לחדשנות דיגיטלית

המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר-אילן פועל בשיתוף עם 20 ערים ורשויות
ברחבי ישראל וכתריסר ערים בעולם. הוא משמש נקודת מפגש בין חוקרים ומדענים
ובין תושבי הערים, מקבלי החלטות וספקי פתרונות טכנולוגיים לעיר החכמה.

 

קמפוס האוניברסיטה משמש כמעבדה חיה, שבה ניתן לבחון רעיונות של מדענים
ומערכות של ספקי פתרונות על אוכלוסיית היעד. במרכז מתגבשים ומתפתחים
שיתופי פעולה עם בעלי העניין השונים: עיריות, מדענים, תושבים, יזמים, ספקי
פתרונות ורשויות. עם התפתחות המרכז, מותקנים הפתרונות החכמים בקמפוס
עצמו והופכים אותו בהדרגה לקמפוס חכם.

גילוי במעבדה לבוטניקה ארכאולוגית

משנה את כל מה שחשבנו על

המהפכה החקלאית

במעבדה לבוטניקה ארכאולוגית מצאו החוקרים,
לראשונה, דרך להבחין בין שרידי שעורת בר לבין
שרידי שעורה מבויתת. פענוח מחודש של שרידים
שהתגלו באתר הפרה-היסטורי השוכן על חוף
הכנרת, הצעיד אחורה את הגדרת ‘ראשית החקלאות’
ומיקם אותה כ 10,000- שנה קודם לתאריך שהיה
מקובל להחשיבו כזמן ‘ראשית החקלאות’. תוצאותיו
המטלטלות של המחקר הבין תחומי הזה, המשלב
ארכאולוגיה ובוטניקה, עורר גל של עניין ציבורי
והובלט בכלי התקשורת ברחבי העולם.

להציל את הבזיליקום

מהכחדה

הבזיליקום, מצמחי התבלין הנפוצים ביותר, מותקף בכל
העולם בידי פטרייה שמשמידה את היבולים. רגע לפני
שתרחיש האימים מתגשם והבזיליקום האהוב נכחד,
ומאכלים ידועים רבים, כמו פיצה ופסטה, כבר לא יהיו מה
שהיו – הצליחו באוניברסיטת בר-אילן לפתח זן מיוחד של
הצמח שמגלה עמידות מלאה למחלה. הפיתוח נעשה
במעבדה למחלות צמחים באוניברסיטת בר-אילן בראשותו
של חתן פרס ישראל לחקלאות, פרופ’ יגאל כהן.

טכנולוגיה שהופכת

מי ברז לחומר חיטוי

יעיל ובטוח

החומר החדש, המיוצר באמצעות שימוש באלקטרודות, יעיל
ובטוח נגד וירוס הקורונה, הוא תחליף ירוק וידידותי לאלכוג’ל
ולחומרי חיטוי כימיים אחרים, והוא יאפשר לחטא משטחים
במוסדות בריאות ומקומות ציבוריים על בסיס יומי וללא סכנה.
הטכנולוגיה פותחה על ידי ד”ר ערן אברהם וד”ר יצחק כהן
במעבדה של פרופ’ דורון אורבך במחלקה לכימיה והמכון לננו-
טכנולוגיה וחומרים מתקדמים במטרה לחסל חיידקים ונגיפים
ללא הנזקים הסביבתיים של חומרי החיטוי הקיימים.

להתאים את

הטיפול לחולה

40 חוקרים מתחומי הרפואה, מדעי
החיים, המדעים המדויקים והפסיכולוגיה,
פועלים במשותף במרכז אימפקט חדש
בבר-אילן לקידום הרפואה המותאמת
אישית – תחום מתפתח וחדשני המייעל
את הטיפול בחולים במחלות קשות וחוסך
מהם סבל רב

שאטלים חשמליים אוטונומיים

במסגרת פעילותו של המרכז לערים חכמות הפועל
באוניברסיטה, בר אילן מהווה מעבדה לניסוי בכלי
רכב אוטונומיים. המרכז משתף פעולה עם רשויות
מקומיות וחברות לשם בחינת טכנולוגיות, כלים
ואסטרטגיות לניהול עירוני בסביבה האורבנית, לטובת
הקהילה והסביבה.

 

הרכב האוטונומי המתנייד ללא נהג, מסוגל להגיע אל
היעד בבטחה וביעילות, להעלות ולהוריד נוסעים,
מבלי לסכן את שלומם של הולכי הרגל ובעלי החיים
בדרך. ב 22- מדינות בעולם כבר פועלים כלי רכב
אוטונומיים, וישראל שואפת להצטרף אליהן וליהנות
מחידוש תחבורתי שעשוי לצמצם בעיות חמורות של
זיהום אוויר ופקקי תנועה במרחב העירוני, ואולי
אפילו סוגיות כמו תחבורה ציבורית בשבת.

קליניקות

למען הקהילה

כמוסד להשכלה, השואף להשפיע ולפעול
למען רווחת הקהילה, מקיימת בר-אילן
מערך קליניקות לשירות הקהל הרחב.
הקליניקות מעניקות טיפול וייעוץ חינם
או במחיר סמלי, ובו בזמן מאפשרות
לסטודנטים לתארים מתקדמים להכיר
מקרוב את השטח ולממש הלכה למעשה
את הידע שרכשו. הפעילות נעשית
בהכוונה, בליווי ובפיקוח הסגל הבכיר.

לעקוף את

המחסום הפיזי-ביולוגי

במלחמה

באלצהיימר

צוות חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן ומהטכניון פיתח
טכנולוגיה המאפשרת לעקוף את ‘מחסום דם-מוח’, שתפקידו
הוא לחסום ולמנוע הולכת גורמי מחלה ורעלנים באמצעות
כלי הדם אל המוח. הצוות פיתח שבבים זעירים ה’נורים’ לתוך
רקמת המוח והחלבון משתחרר בהדרגה במשך חודש דרך
חרירים ננומטריים בשבב, שגודלו כגודל גרגר חול. המחקר,
העוסק בממדי המיקרו והננו, עורר תקווה בקרב הרופאים
והחולים כאחד בהתמודדות במחלת האלצהיימר.